ריאיון עם פרופסור רפי אלדור
2014
ראיון עם הכלכלן רפי אלדור.
פרופסור לכלכלה, מומחה לאופציות וניהול סיכונים, חבר סגל המרכז הבינתחומי בהרצליה. בוגר אוניברסיטת הרווארד בכלכלה והתמחות במימון באוניברסיטת MIT.
ספר בבקשה מעט על הרקע שלך, איפה גדלת ואיך הגעת ללמוד באוניברסיטת הרווארד וב-MIT?
"כשנולדתי, גרנו על יד שדרות רוטשילד בתל אביב, ובילדותי טיילו איתי בשדרה המפורסמת.
בתחילת שנות השישים, כשהייתי בן עשר, עברנו לשכון ותיקים ברמת-גן, שחלקו הגדול טרם היה מפותח. למדתי בבי"ס ניצנים ואוהל שם, והורי תמיד הדגישו בחינוכנו את חשיבותה של ההשכלה. אבי היה מנהל מפעל לליטוש יהלומים. הוא החל לעבוד בגיל 13 לאחר שהתייתם ולא היה באפשרותו, לפיכך, לרכוש השכלה גבוהה. אמי נהגה לומר שהדבר החשוב ביותר הוא השכלה, כי יהודי, שנע ונד בעולם, נודד עם הראש.
ברבות הימים פרעתי את השטר. בחופשים של לימודי בתיכון, למדתי ללטש יהלומים, ואחרי הצבא לימד אותי אבי את רזי ענף היהלומים, מתוך כוונה שבעתיד אהיה יהלומן כמוהו. אבל התכניות שלי היו אחרות. לא מצאתי כל ענין במסחר ביהלומים. יתר על כן , בשנת 1977 התרחש משבר בשוק היהלומים וראיתי כיצד הורי משלמים על כך מחיר כבד – כלכלי, חברתי, משפחתי ונפשי. אז גמרתי אומר בליבי כי הכיוון שלי יהיה אחר.
בצבא, בהיותי פקח טיסה, נבחרתי לחייל מצטיין ומפקדיי שאלו אותי מה אני מעונין לקבל כצ'ופר. ביקשתי שיאפשרו לי ללמוד תוך כדי השירות. כך התחלתי ללמוד כלכלה באוניברסיטת ת"א. במהלך הלימודים נקראתי לשיחה על ידי מספר מרצים שיעצו להמשיך את לימודי הכלכלה במסלול לדוקטורט בארצות הברית. בשנות ה-70 לא היה נפוץ לנסוע ללמוד בחו"ל כמו בימינו, והיה זה רעיון מהפכני מבחינתי, אך רציתי בכך מאוד. שלחתי בקשות לכמה אוניברסיטאות מהטובות בעולם ולבסוף בחרתי באוניברסיטת הרווארד. סיימתי את התואר השני והשלישי באוניברסיטת הרווארד שבקיימברידג' – ארצות הברית, מקום הנחשב ל"פיסגה של האקדמיה". התמחיתי בלימודיי באוניברסיטת הארוורד בכלכלה בינלאומית ובאוניברסיטת MIT במימון . זו הייתה אחת התקופות היפות והמלהיבות בחיי, הרגשתי בכל התקופה "בעננים" – כל יום למדתי רעיון חדש וחוויתי פריחה יצירתית ואקדמית.
יש לציין, שאקדמאים חוקרים המקדישים את כל מרצם למחקר האקדמי עובדים לפעמים יומם ולילה. צריך הרבה מאד נחישות והתמדה על מנת להיות חוקר מצליח. המחקר חייב להיות כאש הבוערת בעצמותיך, אי אפשר אחרת. פרסמתי למעלה מ-30 מאמרים בעיתונים חשובים בעולם, אולם את עיקר המוניטין שלי רכשתי הודות לספר שכתבתי "אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים". הספר נמצא באינטרנט לקריאה חופשית, ואני משתדל להוסיף לו כל שנה פרק אקטואלי חדש.
היה לי העונג ללמוד כלכלה ומימון אצל המרצים הבכירים ביותר בעולם – פרופסורים פורצי דרך שקבלו פרסי נובל. הנושא בו בחרתי להתמחות, שוק המעו"ף, אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים הוא שילוב של האקדמיה עם קריצה לעשייה מעשית בשוק ההון."
ב-1991 פרסמת לראשונה את הספר "אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים", הספר היחידי שהבורסה הישראלית הוציאה לאור, אי פעם, והמהדורה השמינית שלו יצאה לאור ב-2011. האם זהו מעין טקסט בוק הכרחי לעובד בבורסה או למשקיע בישראל?
"בשנת 1973 התרחשו שני תהליכים מקבילים שהביאו לפיתוח תחום חדש הנקרא אופציות וניהול סיכונים: בשנה זו נפתחה לראשונה בשיקגו בורסה לאופציות ובמקביל פותח הנושא באקדמיה על ידי פישר בלק, מירון שולס ורוברט מרטון באמצעות פרדיגמה חדשה (ארביטראז') - הנוסחה להערכת מחיר האופציה. מפתחי הנוסחה, מירון שולס ורוברט מרטון קיבלו על כך פרס נובל בשנת 1997 (פישר בלק לא זכה לכך, הוא נפטר בשנת 1995).
בלימודיי בסוף שנות ה-70 ב-MIT אצל פישר בלק ורוברט מרטון התעורר בי עניין רב ואתגר אינטלקטואלי לביצוע מחקר בתחום האופציות (על מטבע חוץ) וגידור סיכונים של חברות. בעקבות מחקר זה פרסמתי עשרות מאמרים בתחום במגזינים מקצועיים מובילים בעולם.
לאחר שובי לישראל בתחילת שנות ה-80, פיתחתי קורסים חדשים המשלבים תאוריה ומעשה בשווקים פיננסיים. באותה עת נקטתי ביוזמה חדשנית כמרצה - נכנסתי לשיעוריי באוניברסיטה עם העיתון היומי וניתחתי באופן אקטואלי את הנעשה בשווקים הפיננסיים בעזרת החומר התיאורטי הנלמד בקורס.
בסוף שנות ה-80 החליטה הבורסה בתל אביב על פתיחת שוק לאופציות וחוזים עתידיים (שוק המעו"ף – מכשירים עתידיים ופיננסיים) וכהכנה לכך הוזמנתי על ידי הבורסה ללמד ולהדריך את עובדיה ואת אנשי המקצוע הפעילים בנושא זה – מנהלי קופות גמל, מנהלי מחלקות לניירות ערך ועוד. יש להדגיש כי נושא זה הוא אנליטי וסבוך במיוחד ונדרשת בו מקצועיות רבה וידע ספציפי. ראיתי את הצורך לכתוב ספר המסביר בפרוטרוט את הפרדיגמה החדשה של הערכת שווי של אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים, ולהגיע באמצעותו למשקיעים רבים ככל האפשר בשוק ההון על מנת שירכשו את ההשכלה המתאימה.
הספר , שיצא לאור לראשונה בשנת 1991 ומאז פורסמו 8 מהדורות, מהווה עד היום את הבסיס לידע המקצועי הדרוש למסחר ולהערכת מחיר מושכלת של אופציות, חוזים עתידיים וביצוע ניהול סיכונים. באחד מנאומיו אמר פרופ' מנואל טרכטנברג: "דרך הספר ודרך התלמידים תרם רפי אלדור תרומה מהותית להתפתחות שווקי ההון במדינת ישראל, שכן העוסקים היום בשוק ההון צריכים להישען על ידע מקצועי ברמה מאוד גבוהה."
לאחר פרסום הספר עסקתי בחינוך פיננסי לאנשי שוק ההון, הרציתי בבורסה, בבנקים ובחברות השקעה בנושא שוק המעו"ף. הבורסה השתתפה באופן פעיל בהפצת המידע אודות האופציות על מנת להגדיל את מחזורי המסחר בשוק האופציות שנפתח באוגוסט 1993. לאחר פתיחתו הפך שוק האופציות להיות השוק הגדול ביותר של המסחר בניירות ערך בארץ.
הערכת שוויין של אופציות הוא הנושא המתמטי המדויק ביותר בתחום הכלכלה. מחירי אופציות הן מעין מטריצה בה כל תא קשור לתא אחר. מחירי כל ארבע אופציות מסוימות צריכות להסתכם לסכום מדויק. זו גם הסיבה שהמסחר האוטומטי הראשון (מסחר בעזרת תוכנות ולא על ידי אדם) היה בתחום האופציות וחוזים עתידיים. יש קשר חד-חד ערכי במשוואה מסוימת ומחשב יכול לחשב את זה. לפיכך נכתבו מגוון של תוכנות לחישוב מהיר המאפשרות למחשב לתת הוראות אוטומטיות."
מה היה החידוש הראשון שלך בתחום האופציות?
"החידוש הראשון שלי היה הערכת שווי אופציה על מטבע חוץ ואנליזה שלה. הנושא עלה לראשונה כאשר בסוף שנות ה-70 היה נהוג בישראל ביטוח שער ליצואנים כדי לתמוך ביצוא. אני למדתי אז ב-MIT וביטוח שער החליפין נראה לי כמו אופציה במטבע חוץ. בתקופה הזו (סוף שנות ה-70) לא נסחרו אופציות במטבע חוץ, נזכיר כי השוק לאופציה על מטבע חוץ נפתח בפעם הראשונה בעולם בפילדלפיה בשנת 1983."
בתכנית "עתיד משותף" של המתקיימת במרכז הבינתחומי, איך פוגש מבחן המציאות את החזון?
"התכנית מעניקה לסטודנטים מצטיינים, המתמחים במימון, את האפשרות לצבור ניסיון מעשי בניהול תיקי השקעות בליווי צמוד של יועצי השקעות מנוסים. הקמנו קרן שמנהלת כספי תרומות של סטודנטים שידם משגת ומעניקה מלגות לסטודנטים מעוטי אמצעים שיש להם רקע של מעורבות בקהילה. הקרן נשארת והרווחים מחולקים למלגות."
באיזה אופן משפיעה רשת האינטרנט על שוק ההון?
"הרשת מספקת מידע זמין ומהיר על כל חברה בורסאית ונתונים נוספים ועדכניים על מצב הכלכלה בארץ ובעולם. הרשת והמחשב מאפשרים לתת פקודות קניה ומכירה אוטומטיות המייעלות את שוק ההון, דהיינו גורמות למחיר ניירות הערך לשקף כל רגע ורגע את המידע העדכני ביותר.
הרשת משפיעה גם על המחקר האקדמי בתחום שוק ההון. הרשת גורמת לכך שהפרסום האקדמי יהיה יותר מהיר ויותר רחב ונרחב. מגזין אלקטרוני מכיל מספר רב של מאמרים בעוד שהדפוס מגביל את מספר המאמרים. למגזין האלקטרוני יש את היתרון של קישור בין הקוראים לכותבים ובין הקוראים בינם לבין עצמם."
תאר את תחומי הכתיבה שלך לאורך השנים, האם הם השתנו עם נסיבות הזמן והתקופה או שהם חוזרים ובודקים את אותם נושאים בתקופות שונות?
"נושאי המחקר התשנו עם הזמן ועם התקופה, אבל תמיד הם היו ונשארו בתחומים של כלכלה ואי ודאות. התחלתי את המחקר בתחום של מסחר בינלאומי בתנאי אי ודאות, לאחר מכן גידור וניהול סיכונים של פירמות ואנשים פרטיים ולאחר מכן מחקר על ניירות ערך שונים וכן גם את הנושא השפעת הטרור על הבורסה.
נפילת התאומים ב-2001 הובילה להרבה מחקרים בעולם בכיוון השפעת הטרור על הבורסה לניירות ערך. המסקנות של המחקרים השונים הראו כי לטרור ספורדי, לא גדול, אין שום השפעה על הבורסה. פיגוע במדריד או בלונדון לא ישפיע על הבורסה ואפילו למלחמת לבנון השנייה לא הייתה השפעה על הבורסה. לעומת זאת לפעולה חד פעמית של מגה טרור יש השפעה על הבורסה וגם לטרור מתמשך כמו האינתיפאדה יש השפעה על הבורסה.
במסגרת המחקר של פרופ' רפי מלניק ושלי בנושא השפעת הטרור על הבורסה באמצעות המדיה, התברר כי השפעת הטרור על מחירי ניירות ערך בבורסה היא בהתאם לכיסוי התקשורת במדיה. ככל שהכיסוי התקשורתי גדול יותר, ההשפעה גדולה יותר. התוצאות הראו כי ככל שזה מופיע יותר במדיה, בכמות, בחשיפה, בכותרת ראשית או צילום, זה משפיע יותר על הבורסה. זה חלק מהסיבה שממשלות מסוימות בעולם לא מפרסמות פיגועים. בתקופת האינתיפאדה הייתה בממוצע ירידה של 0.4% אחרי כל פיגוע."
אתה מכהן בהתנדבות כיושב ראש של ועדת ההשקעות של האגודה למלחמה בסרטן מאז 1996. מה יש לך לומר על כך?
"התנדבות ותרומה לקהילה נותנים הרגשת סיפוק גדולה. בחרתי להתנדב לאגודה למלחמה בסרטן, ובמסגרת זו אנו מחליטים מדי שבוע כיצד לשמור על הערך הריאלי של התרומות ולהשביח אותו."
ראיון עם הכלכלן רפי אלדור.
פרופסור לכלכלה, מומחה לאופציות וניהול סיכונים, חבר סגל המרכז הבינתחומי בהרצליה. בוגר אוניברסיטת הרווארד בכלכלה והתמחות במימון באוניברסיטת MIT.
ספר בבקשה מעט על הרקע שלך, איפה גדלת ואיך הגעת ללמוד באוניברסיטת הרווארד וב-MIT?
"כשנולדתי, גרנו על יד שדרות רוטשילד בתל אביב, ובילדותי טיילו איתי בשדרה המפורסמת.
בתחילת שנות השישים, כשהייתי בן עשר, עברנו לשכון ותיקים ברמת-גן, שחלקו הגדול טרם היה מפותח. למדתי בבי"ס ניצנים ואוהל שם, והורי תמיד הדגישו בחינוכנו את חשיבותה של ההשכלה. אבי היה מנהל מפעל לליטוש יהלומים. הוא החל לעבוד בגיל 13 לאחר שהתייתם ולא היה באפשרותו, לפיכך, לרכוש השכלה גבוהה. אמי נהגה לומר שהדבר החשוב ביותר הוא השכלה, כי יהודי, שנע ונד בעולם, נודד עם הראש.
ברבות הימים פרעתי את השטר. בחופשים של לימודי בתיכון, למדתי ללטש יהלומים, ואחרי הצבא לימד אותי אבי את רזי ענף היהלומים, מתוך כוונה שבעתיד אהיה יהלומן כמוהו. אבל התכניות שלי היו אחרות. לא מצאתי כל ענין במסחר ביהלומים. יתר על כן , בשנת 1977 התרחש משבר בשוק היהלומים וראיתי כיצד הורי משלמים על כך מחיר כבד – כלכלי, חברתי, משפחתי ונפשי. אז גמרתי אומר בליבי כי הכיוון שלי יהיה אחר.
בצבא, בהיותי פקח טיסה, נבחרתי לחייל מצטיין ומפקדיי שאלו אותי מה אני מעונין לקבל כצ'ופר. ביקשתי שיאפשרו לי ללמוד תוך כדי השירות. כך התחלתי ללמוד כלכלה באוניברסיטת ת"א. במהלך הלימודים נקראתי לשיחה על ידי מספר מרצים שיעצו להמשיך את לימודי הכלכלה במסלול לדוקטורט בארצות הברית. בשנות ה-70 לא היה נפוץ לנסוע ללמוד בחו"ל כמו בימינו, והיה זה רעיון מהפכני מבחינתי, אך רציתי בכך מאוד. שלחתי בקשות לכמה אוניברסיטאות מהטובות בעולם ולבסוף בחרתי באוניברסיטת הרווארד. סיימתי את התואר השני והשלישי באוניברסיטת הרווארד שבקיימברידג' – ארצות הברית, מקום הנחשב ל"פיסגה של האקדמיה". התמחיתי בלימודיי באוניברסיטת הארוורד בכלכלה בינלאומית ובאוניברסיטת MIT במימון . זו הייתה אחת התקופות היפות והמלהיבות בחיי, הרגשתי בכל התקופה "בעננים" – כל יום למדתי רעיון חדש וחוויתי פריחה יצירתית ואקדמית.
יש לציין, שאקדמאים חוקרים המקדישים את כל מרצם למחקר האקדמי עובדים לפעמים יומם ולילה. צריך הרבה מאד נחישות והתמדה על מנת להיות חוקר מצליח. המחקר חייב להיות כאש הבוערת בעצמותיך, אי אפשר אחרת. פרסמתי למעלה מ-30 מאמרים בעיתונים חשובים בעולם, אולם את עיקר המוניטין שלי רכשתי הודות לספר שכתבתי "אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים". הספר נמצא באינטרנט לקריאה חופשית, ואני משתדל להוסיף לו כל שנה פרק אקטואלי חדש.
היה לי העונג ללמוד כלכלה ומימון אצל המרצים הבכירים ביותר בעולם – פרופסורים פורצי דרך שקבלו פרסי נובל. הנושא בו בחרתי להתמחות, שוק המעו"ף, אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים הוא שילוב של האקדמיה עם קריצה לעשייה מעשית בשוק ההון."
ב-1991 פרסמת לראשונה את הספר "אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים", הספר היחידי שהבורסה הישראלית הוציאה לאור, אי פעם, והמהדורה השמינית שלו יצאה לאור ב-2011. האם זהו מעין טקסט בוק הכרחי לעובד בבורסה או למשקיע בישראל?
"בשנת 1973 התרחשו שני תהליכים מקבילים שהביאו לפיתוח תחום חדש הנקרא אופציות וניהול סיכונים: בשנה זו נפתחה לראשונה בשיקגו בורסה לאופציות ובמקביל פותח הנושא באקדמיה על ידי פישר בלק, מירון שולס ורוברט מרטון באמצעות פרדיגמה חדשה (ארביטראז') - הנוסחה להערכת מחיר האופציה. מפתחי הנוסחה, מירון שולס ורוברט מרטון קיבלו על כך פרס נובל בשנת 1997 (פישר בלק לא זכה לכך, הוא נפטר בשנת 1995).
בלימודיי בסוף שנות ה-70 ב-MIT אצל פישר בלק ורוברט מרטון התעורר בי עניין רב ואתגר אינטלקטואלי לביצוע מחקר בתחום האופציות (על מטבע חוץ) וגידור סיכונים של חברות. בעקבות מחקר זה פרסמתי עשרות מאמרים בתחום במגזינים מקצועיים מובילים בעולם.
לאחר שובי לישראל בתחילת שנות ה-80, פיתחתי קורסים חדשים המשלבים תאוריה ומעשה בשווקים פיננסיים. באותה עת נקטתי ביוזמה חדשנית כמרצה - נכנסתי לשיעוריי באוניברסיטה עם העיתון היומי וניתחתי באופן אקטואלי את הנעשה בשווקים הפיננסיים בעזרת החומר התיאורטי הנלמד בקורס.
בסוף שנות ה-80 החליטה הבורסה בתל אביב על פתיחת שוק לאופציות וחוזים עתידיים (שוק המעו"ף – מכשירים עתידיים ופיננסיים) וכהכנה לכך הוזמנתי על ידי הבורסה ללמד ולהדריך את עובדיה ואת אנשי המקצוע הפעילים בנושא זה – מנהלי קופות גמל, מנהלי מחלקות לניירות ערך ועוד. יש להדגיש כי נושא זה הוא אנליטי וסבוך במיוחד ונדרשת בו מקצועיות רבה וידע ספציפי. ראיתי את הצורך לכתוב ספר המסביר בפרוטרוט את הפרדיגמה החדשה של הערכת שווי של אופציות, חוזים עתידיים וניהול סיכונים, ולהגיע באמצעותו למשקיעים רבים ככל האפשר בשוק ההון על מנת שירכשו את ההשכלה המתאימה.
הספר , שיצא לאור לראשונה בשנת 1991 ומאז פורסמו 8 מהדורות, מהווה עד היום את הבסיס לידע המקצועי הדרוש למסחר ולהערכת מחיר מושכלת של אופציות, חוזים עתידיים וביצוע ניהול סיכונים. באחד מנאומיו אמר פרופ' מנואל טרכטנברג: "דרך הספר ודרך התלמידים תרם רפי אלדור תרומה מהותית להתפתחות שווקי ההון במדינת ישראל, שכן העוסקים היום בשוק ההון צריכים להישען על ידע מקצועי ברמה מאוד גבוהה."
לאחר פרסום הספר עסקתי בחינוך פיננסי לאנשי שוק ההון, הרציתי בבורסה, בבנקים ובחברות השקעה בנושא שוק המעו"ף. הבורסה השתתפה באופן פעיל בהפצת המידע אודות האופציות על מנת להגדיל את מחזורי המסחר בשוק האופציות שנפתח באוגוסט 1993. לאחר פתיחתו הפך שוק האופציות להיות השוק הגדול ביותר של המסחר בניירות ערך בארץ.
הערכת שוויין של אופציות הוא הנושא המתמטי המדויק ביותר בתחום הכלכלה. מחירי אופציות הן מעין מטריצה בה כל תא קשור לתא אחר. מחירי כל ארבע אופציות מסוימות צריכות להסתכם לסכום מדויק. זו גם הסיבה שהמסחר האוטומטי הראשון (מסחר בעזרת תוכנות ולא על ידי אדם) היה בתחום האופציות וחוזים עתידיים. יש קשר חד-חד ערכי במשוואה מסוימת ומחשב יכול לחשב את זה. לפיכך נכתבו מגוון של תוכנות לחישוב מהיר המאפשרות למחשב לתת הוראות אוטומטיות."
מה היה החידוש הראשון שלך בתחום האופציות?
"החידוש הראשון שלי היה הערכת שווי אופציה על מטבע חוץ ואנליזה שלה. הנושא עלה לראשונה כאשר בסוף שנות ה-70 היה נהוג בישראל ביטוח שער ליצואנים כדי לתמוך ביצוא. אני למדתי אז ב-MIT וביטוח שער החליפין נראה לי כמו אופציה במטבע חוץ. בתקופה הזו (סוף שנות ה-70) לא נסחרו אופציות במטבע חוץ, נזכיר כי השוק לאופציה על מטבע חוץ נפתח בפעם הראשונה בעולם בפילדלפיה בשנת 1983."
בתכנית "עתיד משותף" של המתקיימת במרכז הבינתחומי, איך פוגש מבחן המציאות את החזון?
"התכנית מעניקה לסטודנטים מצטיינים, המתמחים במימון, את האפשרות לצבור ניסיון מעשי בניהול תיקי השקעות בליווי צמוד של יועצי השקעות מנוסים. הקמנו קרן שמנהלת כספי תרומות של סטודנטים שידם משגת ומעניקה מלגות לסטודנטים מעוטי אמצעים שיש להם רקע של מעורבות בקהילה. הקרן נשארת והרווחים מחולקים למלגות."
באיזה אופן משפיעה רשת האינטרנט על שוק ההון?
"הרשת מספקת מידע זמין ומהיר על כל חברה בורסאית ונתונים נוספים ועדכניים על מצב הכלכלה בארץ ובעולם. הרשת והמחשב מאפשרים לתת פקודות קניה ומכירה אוטומטיות המייעלות את שוק ההון, דהיינו גורמות למחיר ניירות הערך לשקף כל רגע ורגע את המידע העדכני ביותר.
הרשת משפיעה גם על המחקר האקדמי בתחום שוק ההון. הרשת גורמת לכך שהפרסום האקדמי יהיה יותר מהיר ויותר רחב ונרחב. מגזין אלקטרוני מכיל מספר רב של מאמרים בעוד שהדפוס מגביל את מספר המאמרים. למגזין האלקטרוני יש את היתרון של קישור בין הקוראים לכותבים ובין הקוראים בינם לבין עצמם."
תאר את תחומי הכתיבה שלך לאורך השנים, האם הם השתנו עם נסיבות הזמן והתקופה או שהם חוזרים ובודקים את אותם נושאים בתקופות שונות?
"נושאי המחקר התשנו עם הזמן ועם התקופה, אבל תמיד הם היו ונשארו בתחומים של כלכלה ואי ודאות. התחלתי את המחקר בתחום של מסחר בינלאומי בתנאי אי ודאות, לאחר מכן גידור וניהול סיכונים של פירמות ואנשים פרטיים ולאחר מכן מחקר על ניירות ערך שונים וכן גם את הנושא השפעת הטרור על הבורסה.
נפילת התאומים ב-2001 הובילה להרבה מחקרים בעולם בכיוון השפעת הטרור על הבורסה לניירות ערך. המסקנות של המחקרים השונים הראו כי לטרור ספורדי, לא גדול, אין שום השפעה על הבורסה. פיגוע במדריד או בלונדון לא ישפיע על הבורסה ואפילו למלחמת לבנון השנייה לא הייתה השפעה על הבורסה. לעומת זאת לפעולה חד פעמית של מגה טרור יש השפעה על הבורסה וגם לטרור מתמשך כמו האינתיפאדה יש השפעה על הבורסה.
במסגרת המחקר של פרופ' רפי מלניק ושלי בנושא השפעת הטרור על הבורסה באמצעות המדיה, התברר כי השפעת הטרור על מחירי ניירות ערך בבורסה היא בהתאם לכיסוי התקשורת במדיה. ככל שהכיסוי התקשורתי גדול יותר, ההשפעה גדולה יותר. התוצאות הראו כי ככל שזה מופיע יותר במדיה, בכמות, בחשיפה, בכותרת ראשית או צילום, זה משפיע יותר על הבורסה. זה חלק מהסיבה שממשלות מסוימות בעולם לא מפרסמות פיגועים. בתקופת האינתיפאדה הייתה בממוצע ירידה של 0.4% אחרי כל פיגוע."
אתה מכהן בהתנדבות כיושב ראש של ועדת ההשקעות של האגודה למלחמה בסרטן מאז 1996. מה יש לך לומר על כך?
"התנדבות ותרומה לקהילה נותנים הרגשת סיפוק גדולה. בחרתי להתנדב לאגודה למלחמה בסרטן, ובמסגרת זו אנו מחליטים מדי שבוע כיצד לשמור על הערך הריאלי של התרומות ולהשביח אותו."