הריקוד שהציל את חייו
פרופ' רפי אלדור הוא מן הכלכלנים הידועים בעולם, מומחה לאופציות וחוזים עתידיים, אשר פרסם מספר רב של מאמרים מקצועיים בכתבי עת כלכליים מובילים וכתב ספרים מצליחים אודות נושאים שונים בכלכלה. הוא גם שימש כחבר סגל בכיר והרצה באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל, בהן אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת קולומביה, וכיום הוא מרצה במרכז הבינתחומי שבהרצליה.
כאשר מלאו לו 50 הבחין פרופ' אלדור כי דבר מה אינו כשורה במצבו הגופני. גופו החל לנטות הצידה באופן לא סימטרי והליכתו נעשתה נוקשה ואיטית. לאחר סדרת בדיקות ארוכה נתבשר אלדור כי חלה בפרקינסון, מחלה ניוונית המאופיינת בהפרעות מוטוריות שהולכות ומחמירות עם הזמן. במעמד קבלת האבחנה, רופאיו העריכו את משך הזמן עד שאלדור יגיע למצב סיעודי בכ-5 שנים.
אלא שמאז חלפו כבר 7 שנים, ואלדור רחוק מלהיות סיעודי.
רוקד עם כוכבים
עם קבלת הדיאגנוזה הרפואית, פרופ' רפי אלדור הבין כי הדרך היחידה לשפר את מצבו הבריאותי ולהילחם במחלה שהגבילה את תנועותיו היא פעילות גופנית. כצופה נלהב של התכנית "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2, החליט אלדור כי הגיעה השעה להתנסות בריקודים סלוניים.
אלדור נרשם למספר חוגי ריקוד, בין היתר אצל הרקדנית אנה ארונוב מתכנית הטלוויזיה ההיא. בהתחלה התקשה להשתתף באופן סדיר בשיעורים, מאחר ותנועות הגוף הנדרשות בריקודים השונים שונות מן התנועות שחולה פרקינסון מסוגל לבצע, מנוגדות ואינן פשוטות לביצוע.
אולם אלדור לא ויתר, ניסה שוב ושוב עד שהצליח, וכיום הוא מעיד שעם הזמן גם השינוי הורגש. הוא עדיין הולך, זז ורוקד, ובניגוד לתחזיות הרופאים, אשר טענו כי בשלב הזה כבר יהיה מרותק לכסא גלגלים, במצבו של אלדור דווקא חל שיפור ורמת התפקוד שלו עלתה בזכות הריקוד. הוא אמנם לא נרפא לחלוטין מן המחלה ויודע כי יום יבוא וגופו ייכנע לה - אולם הדרדרותה הואטה באופן משמעותי.
להעביר את זה הלאה
כאשר הבין אלדור כי הריקוד עוזר לו להתמודד עם המחלה, החליט להקדיש את חייו כדי לסייע לחולים כמוהו, לפחות כל עוד הוא מסוגל לעמוד על רגליו.
אלדור פנה לבעלי סטודיו ולמורות לריקוד, הסביר את תרומת הריקוד למאבק במחלה ואילו תנועות יסייעו לחולים, והם נרתמו לסייע בצדדים הלוגיסטיים והאמנותיים. עד כה גייס אלדור כ-200 חולים מכל רחבי הארץ, מבאר שבע ועד חיפה, לקבוצות ריקוד המיועדות הן לחולי פרקינסון והן לסובלים מבעיות מוטוריות אחרות, כאשר ההשתתפות בהן הינה בעלות סמלית.
במקביל, אלדור פועל להעלאת המודעות לנושא בקרב הציבור. כך לדוגמה הוא מופיע בכנסים, מרצה אודות הדרך שעבר ומדגים ריקודים סלוניים, ולפני מספר חודשים צילם יחד עם אנה ארונוב סרטון שתיאר את סיפורו האישי, אשר הועלה לרשתות החברתיות וזכה לצפיות רבות. דרך הסרטון מרגיש אלדור שהוא מסוכל לסייע לאנשים החולים במחלות נוירולוגיות שונות, לא רק פרקינסון. למעשה, לא רק שהריקוד עוצר את הדרדרותן של מחלות – הוא נפלא גם לאנשים שאינם חולים כלל.
בזכות סיפורו האישי של פרופ' רפי אלדור, יחד עם התקדמות המחקרים אודות הקשר בין הריקוד למחלת הפרקינסון, הוחלט במינהל גיל הזהב ברמת השרון להירתם ליוזמה של אלדור, ובחסות עיריית רמה"ש ורשת "מגוונים" נפתחה זה מכבר פעילות ראשונה מסוגה בעיר. במסגרתה, קבוצות אוכלוסיה המתמודדות עם בעיות נוירולוגיות או בעיות של שיווי משקל, בהן בעלי צרכים מיוחדים ואזרחים ותיקים, נהנים מפעילות בהנחיית מורה לריקודים ופיזיותרפיסטית במטרה לשפר את תפקודם היומיומי.
כאשר מלאו לו 50 הבחין פרופ' אלדור כי דבר מה אינו כשורה במצבו הגופני. גופו החל לנטות הצידה באופן לא סימטרי והליכתו נעשתה נוקשה ואיטית. לאחר סדרת בדיקות ארוכה נתבשר אלדור כי חלה בפרקינסון, מחלה ניוונית המאופיינת בהפרעות מוטוריות שהולכות ומחמירות עם הזמן. במעמד קבלת האבחנה, רופאיו העריכו את משך הזמן עד שאלדור יגיע למצב סיעודי בכ-5 שנים.
אלא שמאז חלפו כבר 7 שנים, ואלדור רחוק מלהיות סיעודי.
רוקד עם כוכבים
עם קבלת הדיאגנוזה הרפואית, פרופ' רפי אלדור הבין כי הדרך היחידה לשפר את מצבו הבריאותי ולהילחם במחלה שהגבילה את תנועותיו היא פעילות גופנית. כצופה נלהב של התכנית "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2, החליט אלדור כי הגיעה השעה להתנסות בריקודים סלוניים.
אלדור נרשם למספר חוגי ריקוד, בין היתר אצל הרקדנית אנה ארונוב מתכנית הטלוויזיה ההיא. בהתחלה התקשה להשתתף באופן סדיר בשיעורים, מאחר ותנועות הגוף הנדרשות בריקודים השונים שונות מן התנועות שחולה פרקינסון מסוגל לבצע, מנוגדות ואינן פשוטות לביצוע.
אולם אלדור לא ויתר, ניסה שוב ושוב עד שהצליח, וכיום הוא מעיד שעם הזמן גם השינוי הורגש. הוא עדיין הולך, זז ורוקד, ובניגוד לתחזיות הרופאים, אשר טענו כי בשלב הזה כבר יהיה מרותק לכסא גלגלים, במצבו של אלדור דווקא חל שיפור ורמת התפקוד שלו עלתה בזכות הריקוד. הוא אמנם לא נרפא לחלוטין מן המחלה ויודע כי יום יבוא וגופו ייכנע לה - אולם הדרדרותה הואטה באופן משמעותי.
להעביר את זה הלאה
כאשר הבין אלדור כי הריקוד עוזר לו להתמודד עם המחלה, החליט להקדיש את חייו כדי לסייע לחולים כמוהו, לפחות כל עוד הוא מסוגל לעמוד על רגליו.
אלדור פנה לבעלי סטודיו ולמורות לריקוד, הסביר את תרומת הריקוד למאבק במחלה ואילו תנועות יסייעו לחולים, והם נרתמו לסייע בצדדים הלוגיסטיים והאמנותיים. עד כה גייס אלדור כ-200 חולים מכל רחבי הארץ, מבאר שבע ועד חיפה, לקבוצות ריקוד המיועדות הן לחולי פרקינסון והן לסובלים מבעיות מוטוריות אחרות, כאשר ההשתתפות בהן הינה בעלות סמלית.
במקביל, אלדור פועל להעלאת המודעות לנושא בקרב הציבור. כך לדוגמה הוא מופיע בכנסים, מרצה אודות הדרך שעבר ומדגים ריקודים סלוניים, ולפני מספר חודשים צילם יחד עם אנה ארונוב סרטון שתיאר את סיפורו האישי, אשר הועלה לרשתות החברתיות וזכה לצפיות רבות. דרך הסרטון מרגיש אלדור שהוא מסוכל לסייע לאנשים החולים במחלות נוירולוגיות שונות, לא רק פרקינסון. למעשה, לא רק שהריקוד עוצר את הדרדרותן של מחלות – הוא נפלא גם לאנשים שאינם חולים כלל.
בזכות סיפורו האישי של פרופ' רפי אלדור, יחד עם התקדמות המחקרים אודות הקשר בין הריקוד למחלת הפרקינסון, הוחלט במינהל גיל הזהב ברמת השרון להירתם ליוזמה של אלדור, ובחסות עיריית רמה"ש ורשת "מגוונים" נפתחה זה מכבר פעילות ראשונה מסוגה בעיר. במסגרתה, קבוצות אוכלוסיה המתמודדות עם בעיות נוירולוגיות או בעיות של שיווי משקל, בהן בעלי צרכים מיוחדים ואזרחים ותיקים, נהנים מפעילות בהנחיית מורה לריקודים ופיזיותרפיסטית במטרה לשפר את תפקודם היומיומי.